ע"א 154/04

תקציר

במקרה דנן, הערעור היה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר דחה תביעה מחוסר עילת תביעה כנגד משיב שהיה מעורב באירוע הנוגע לציוד צילום וקלטות וידאו. המערערים טענו כי המשיבה הייתה מעורבת בהעלמת רכושם ובפגיעה בו, אך בית המשפט מצא כי העובדות שהוצגו לא ביססו עילת תביעה מספקת נגדה. בעוד המערערים טענו כי כתב התביעה שלהם מצביע על עוולה מצד המשיב, בית המשפט ציין כי נעדרו עובדות קריטיות הדרושות להוכחת עוולות כלשהן. יתר על כן, הם טענו כי בית המשפט היה צריך לאפשר להם לתקן את תביעתם במקום לדחות אותה על הסף. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי המערערים מעולם לא הגישו בקשה לתיקון התביעה ולא מסרו פרטים על תיקונים אפשריים שיש בהם כדי לגלות עילת תביעה. כן נדונה הסוגיה הפרוצדורלית של דרישות התצהיר, כאשר בית המשפט קבע כי אין צורך בתצהיר בבקשות המתמקדות אך ורק בעילות משפטיות הנגזרות מכתב התביעה. חרף סתירה בפסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר, שם התירה לתקן את התביעה לאחר הדחייה, הימנעותם של המערערים מביצוע תיקונים אלה הביאה לאישור הדחייה. זאת ועוד, ההחלטה לפסוק הוצאות משפט למשיב אושרה, שכן פסיקות כאלה נתונות בדרך כלל לשיקול דעתו של בית משפט קמא. לפיכך נדחה הערעור, והוצאות עו"ד נוספות הוטלו על המערערים.