תא"מ 34181-08-17

תקציר

התובעים, רוכשי דירה מהנתבעת, תבעו פיצוי נוסף בגין איחור הנתבעת במסירת הדירה. הדירה הייתה אמורה להימסר ב-30 ביוני 2016, אך בפועל נמסרה ב-16 בפברואר 2017. הורי התובעים, שטיפלו ברכישה, חתמו על כתב ויתור על תביעות במסגרת הסכם פיצוי עם הנתבעת בגין עיכובים קודמים. בית המשפט קבע כי כתב הוויתור אינו תקף משום שנחתם תחת לחץ וללא משא ומתן, וכי הנתבעת לא הוכיחה כי העיכובים נגרמו מנסיבות שאינן בשליטתה. עוד נקבע כי מועד האספקה החוזי לא הוארך בהסכמי שינוי תקפים, וכי דמי השכירות ששימשו לחישוב הפיצוי צריכים לעמוד על 9,300 שקל לחודש. לפיכך פסק בית המשפט לטובת התובעים והורה לנתבעת לשלם להם פיצוי בסך 60,973 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.2.2017 ו-7,200 ש"ח שכר טרחת עורך דין מינימלי, בתוספת הוצאות משפט והוצאות עדים.