ת"א 16564-10-14

תקציר

על בית המשפט להשתכנע בקיומה של עילת תביעה לכאורה לצורך מתן סעד זמני. השאלה העיקרית היא האם הערבות המדוברת היא ערבות רגילה או ערבות בנקאית אוטונומית, שאינה תלויה בעסקת הבסיס. ההכרעה בשאלה זו תלויה בפרשנות מעמדה המשפטי של הערבות. בית המשפט מוצא כי הערבות היא בעלת מאפיינים מהותיים של ערבות בנקאית אוטונומית: היא מכילה סעיף מיידיות ופטורה מהדרישה להסביר את תנאי המימוש. התובעת טוענת כי הערבות אינה אוטונומית משום שהיא קשורה לעסקת הבסיס הנזכרת בה, אך התקדים ופסק הדין דוחים פרשנות זו. האוטונומיה של הערבות אינה נפגעת רק על ידי אזכור העסקה העיקרית. החוק מכיר בשני חריגים לכלל לפיו אין למנוע ערבות בנקאית אוטונומית: תרמית ונסיבות מיוחדות. הטיעונים והטיעונים שכנגד, שהציגו שני הצדדים ביחס לעסקת הבסיס, אינם רלוונטיים לבקשה הנוכחית לצו מניעה זמני, שכן אין בהם כדי למנוע מימוש ערבות בנקאית אוטונומית. סיכויי ההצלחה של התובע למנוע מהנתבע לממש את הערבות הם מזעריים. זאת ועוד, התובע לא הוכיח כי הנתבע לא יוכל לפרוע את סכום הערבות אם התובע יזכה, או כי מימוש הערבות יגרום לנזק כלכלי בלתי הפיך. לפיכך, הבקשה לצו מניעה זמני נדחית. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 5,000 ₪, וההליכים המקדמיים יסתיימו עד ליום 15.3.2015, כאשר המשפט נקבע ליום 31.3.2015.