ת"א 2287/00

תקציר

השופט פותח בקביעת השיקולים המשפטיים העומדים סביב בקשתו של מי שאינו צד לעיון חוזר בתיק בית משפט, תוך הסתמכות על תקנה 4 לתקנות לעיון בתיקים, הקובעת כי ניתן להיעתר לבקשה כאמור אלא אם הדבר נאסר על פי דין. לאחר מכן מפנה השופט להחלטה קודמת, המחזקת את זכות העיון בתיקי בית המשפט גם למי שאינם בעלי דין, ושואבת זכות זו מהעיקרון החוקתי של פומביות הדיונים בבית המשפט. החלטה זו גם מתווה גישה תלת-שלבית לבחינת בקשה לתסקיר, ראשית הערכה האם קיים איסור חוקי, לאחר מכן קביעה האם התסקיר מוצדק, ולבסוף בחינה כיצד ניתן להשיג את מטרת התסקיר תוך מזעור הפגיעה בצדדים המעורבים. בהיעדר איסור חוקי, ברירת המחדל היא לאפשר את הבדיקה, כאשר נטל ההוכחה נופל על הצד המתנגד. במקרה הנדון, הנאשמים מתנגדים לבקשה בטענה כי מדובר בהיבטים פוליטיים ולאומיים. עם זאת, השופטת אינה מוצאת טעם בטענה זו ומציינת כי הנתבעים, שאינם התובעים, אינם יכולים לטעון לנזק בשם התובעים. השופטת מדגישה כי האינטרס של המבקש לעיין בתיק לצורך הכנת תביעה דומה הוא לגיטימי וגובר על טענות הנזק המעורפלות של הנתבעים. זאת ועוד, אופיין הציבורי של הטענות נגד הרשות הפלסטינית ומספר הנפגעים הרב כתוצאה מהאינתיפאדה מצדיקים את הצורך בשקיפות ותומכים בבקשת המבקש. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת המבקש, ומתיר לו לעיין בתיקים הנוגעים לתיקים שבהם הרשות הפלסטינית היא הנתבעת. על המבקש לפנות למזכירות בתי המשפט ולשאת בהוצאות צילום התיקים, תוך הקפדה על השארת המסמכים בתקדמותם הנוכחית. ההחלטה אינה מטילה הוצאות או שכר טרחה על הנתבעים או על המבקש, נוכח אופיו החדשני של הנושא והיעדר מאמץ מהותי מצד המבקש.