עפ"ת 62436-12-22

תקציר

פסק הדין נסוב סביב דחיית ערעור שהטיל ספק באמינות מערכת מדידת המהירות A3 בתיק תעבורה פלילי. לאחר בחינת ראיות ועדויות רבות, נקבע כי ממצאיו של בית משפט קמא עוגנו במערך איתן של למעלה מ-700 מבחני שטח הממחישים את דיוק המערכת במגוון כלי רכב וותנאים. במרכז פסק הדין עמדה העקביות בהתקנה ובתפעול של רכיבי המערכת, ובפרט המרחק הקבוע בין הלולאות, החיוני לדיוק. בית המשפט הדגיש כי הן החומרה והן התוכנה של המערכת עוברות בדיקות כיול ואימות קבועות, המחזקות את דיוק המדידות. טענות המערערת בדבר אי דיוקים אפשריים בשל חריגות אפשריות מהוראות היצרן נחשבו בלתי מבוססות, תיאורטיות וחסרות ראיות קונקרטיות. בית המשפט הדגיש כי הוראות היצרן, כאשר אינן נשמרות, אינן מרמזות בהכרח על תוצאות לא מדויקות כל עוד פרמטרים מכריעים, כמו מרחקי הלולאה, עומדים במפרט. פסק הדין התייחס למקרים תקדימיים המבססים את נטל התביעה להוכיח את נכונות המכשירים בהם נעשה שימוש במקרים אלו, וקבע כי הדבר התקיים מעבר לספק סביר. משכך, נדחה הערעור, תוך שהוא מאשרר מחדש את אמינות המערכת ומקיים את פסק הדין המקורי נגד המערער.