ע"א 5906/16

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, לאחר עיון מעמיק בטיעונים ובחומרים שהציגו הצדדים. ראשית, בית המשפט הכיר בטענתו הלגיטימית של המשיב כי הבקשה הייתה צריכה להיות בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה את עיכוב ביצוע פסק הדין בשל חוסר סמכות. עם זאת, מאחר שבית המשפט המחוזי לא התייחס לגופה של הבקשה, נראה כי הטופס הנוכחי מקובל. בית המשפט הדגיש את העיקרון הכללי לפיו בעל דין זכאי ליהנות מפסק דין מיטיב באופן מיידי, וערעור אינו עוצר אוטומטית את ביצועו. כדי להצדיק שיהוי, על המבקש להוכיח הן סיכוי גבוה לערעור והן כי ביצוע פסק הדין עלול לגרום לנזק בלתי הפיך, נטל שהמבקשים לא עמדו בו. בית המשפט הדגיש כי פסקי דין כספיים נוטים בדרך כלל לטובת ההחלטה המקורית, שכן נזק כספי אינו בלתי הפיך אלא אם כן כושר הפירעון של הצד הזוכה מוטל בספק. בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות מצד המבקשים בדבר קשיי פירעון פוטנציאליים מצד המשיב, המחזיק בנכסים מהותיים. הטענות בדבר התנהגות בלתי הולמת של המשיב לא זכו לתמיכה מספקת, תוך הסתמכות על סוגיית עיתוי פרוצדורלית מינורית לבחירות פנימיות. בהתחשב בשיקולים אלה, דחה בית המשפט את הבקשה, ביטל צו ארעי קודם וחייב את המבקשים לשלם את הסכום שנפסק ואת הוצאות המשפט של המשיב בתוך 15 יום.