ע"א 138/67
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור מתייחס להסכם גירושין בו התחייב המשיב לפצות את המערער בגין כל תשלום מזונות שיידרש לשלם לבתם הקטינה. כאשר תבע המשיב מזונות והמערער החל לשלם, הגיש שתי תביעות במקביל. האחד היה בבית משפט השלום לפיצוי בגין התשלום הראשון, והשני, בבית המשפט המחוזי, לפסק דין הצהרתי בדבר זכותו לשיפוי על ידי המשיבה על פי הסכמתם, וחובתה לעשות כן בגין תשלומים עתידיים. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, אך המערערת ערערה על החלטה זו. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי בעוד שבית המשפט המחוזי שגה בנימוקיו כי סעד משפטי אחר מונע תביעה לפסק דין הצהרתי, הדחייה מוצדקת. זאת, משום שתביעות המערערת לשיפוי בגין תשלומים בעבר ובעתיד היו תלויות ועומדות בבית משפט השלום, ופסק דין הצהרתי לא ייתן כל טובת הנאה נוספת. זה יהיה מיותר וריבוי ניסיונות. לפיכך, החלטת בית המשפט המחוזי התקבלה, אם כי מטעמים שונים, והערעור נדחה.
ע"א 138/67 חיים אבני נ' איטה קריצר, עליון (31.12.1967)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.