פל"א 11380-05-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **1. הרשעת הנאשם והעבירות:** הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח. עובדות כתב האישום קובעות כי ביום 22.5.25 נהג הנאשם בכביש 70, בעודו פסול לנהיגה מתיק קודם (6039-06-22) לתקופה של 23 חודשים, וכן נהג ללא ביטוח. בית המשפט מציין כי תאריך הפקדת הרישיון בפועל שונה מזה שצוין בכתב האישום (7.1.25 במקום 1.7.25), אך עובדה זו אינה משנה מהרשעתו. **2. עיקרון ההגנה על שלום הציבור וחוקי התעבורה:** בית המשפט מדגיש את הערכים המוגנים שנפגעים בנהיגה בפסילה, שהם **סיכון ביטחונם של משתמשי הדרך** ו**החובה לציית לצווי בית המשפט ולחוק**. עמדה זו מתבססת על פסיקה קיימת (רע"פ 2910/20 הייב מוחמד נ' מדינת ישראל), המדגישה את חומרת העבירה ואת הפגיעה בביטחון הציבור. **3. מתחם הענישה – עקרונות ושיקולים:** * **עמדת המאשימה:** המאשימה עתרה למתחם ענישה רחב, הנע בין מאסר קצר ל-20 חודשי מאסר ופסילה ארוכה. היא ביקשה להטיל על הנאשם מאסר שיכלול הפעלת מאסר מותנה בן 5 חודשים, פסילה בת 3 שנים, וענישה צופה פני עתיד. המאשימה הדגישה את חומרת כתב האישום ואת עברו התעבורתי המכביד של הנאשם (22 הרשעות, לרבות נהיגה תחת השפעת סמים ועבירות נשק). * **עמדת ההגנה:** ההגנה עתרה להארכת המאסר המותנה, לפסילה מתונה ולקנס. היא טענה כי מדובר בעבירה ראשונה מסוגה (נהיגה בפסילה), וכי הנאשם כבר מצוי בפסילה ארוכה בתיק אחר. * **הלכות פסוקות ומתחמי ענישה:** בית המשפט סקר מספר פסקי דין בנוגע לעבירות נהיגה בפסילה, אשר מתווים מתחמי ענישה: * **עפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל:** מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי (בנסיבות קלות) עד מאסר של שנה. * **עפ"ת (ב"ש) 43966-08-13 חאלד זידאן:** מתחם הפסילה נע בין 6 חודשים ל-5 שנים. * **עפת 10656-12-12 עאדל חמידי:** מקרה של נהיגה בפסילה בפעם הראשונה, עם עבר תעבורתי עשיר ורישום פלילי, בו קוצר עונש מאסר בפועל (חלקי) ונותרו רכיבים נוספים (פסילה, מאסר מותנה). * **עפ"ת (חי') 26451-11-15 מרגוליס:** בוטל רכיב מאסר בעבודות שירות בנסיבות של עבירה ראשונה, עבר תעבורתי לא מכביד ותסקיר חיובי. * **עפת (ב"ש) 13687-04-13 אבקסיס:** הפחתת תקופת פסילה משמעותית בנסיבות של עבירה ראשונה ללא עבר פלילי או תעבורתי. * **פל"א 1949-04-13 מדינת ישראל נ' בדארנה:** הארכת מאסר מותנה והטלת צו שירות לתקופות משמעותיות, תוך התחשבות בעבר תעבורתי, הודאה וחרטה. * **פ"ל 7742-09-17 מדינת ישראל נ' דאוד:** הטלת מאסר מותנה, פסילה, פסילה מותנית וקנס, כאשר מדובר בהרשעה ראשונה בנהיגה בזמן פסילה. * **הבחנה בין מקרים:** בית המשפט מבחין בין המקרה הנדון למקרים שהוצגו על ידי ההגנה, במיוחד אלו בהם בוטל רכיב מאסר (פונומריוב, מרגוליס), משום שהנסיבות שם היו שונות (נסיבות חריגות, עבירה ראשונה עם עבר נקי). הוא גם מבחין ממקרה שניתן במסגרת הסדר טיעון (עטור). מקרה בדארנה, למרות ההבדלים, מוזכר בהקשר של הארכת מאסר מותנה וצו שירות. * **קביעת מתחם לענייננו:** בית המשפט קבע כי במקרה הנדון, מתחם הענישה נע ממאסר מותנה ועד מאסר של שנה, לצד פסילה הנעה בין 6 חודשים ל-5 שנים, וענישה נלווית. **4. שיקולים להטלת העונש – גורמים מקלים וחומרים:** * **גורמים מחמירים:** * **הודאת הנאשם:** אמנם הוזכרה כגורם לזכותו, אך בית המשפט מתמקד יותר בעברו. * **עבר תעבורתי ומכביד:** 22 הרשעות, כולל נהיגה תחת השפעת סמים, עבירות נשק, ועבירות תעבורה שבוצעו בשנים האחרונות (2019-2022). * **עבירה בוצעה על רקע מאסר מותנה:** הנאשם נהג בזמן שרובץ עליו מאסר מותנה בן 5 חודשים, וזאת לאחר שכבר ריצה עונש מאסר בעבודות שירות בגין עבירה חמורה. * **הפרת אמון בית המשפט:** התנהלות זו מעידה על כך שחוקי התנועה וצווי בית המשפט אינם נר לרגליו. * **חומרת העבירה:** נהיגה בפסילה למשך 23 חודשים, כשהפסילה נובעת מעבירת סמים, והעבירה בוצעה כ-4.5 חודשים בלבד לאחר הפקדת הרישיון. * **גורמים מקלים:** * **עבירה ראשונה מסוגה:** בית המשפט מכיר בכך שהעבירה של נהיגה בפסילה היא ראשונה מסוגה, אך מיד מקזז את משמעותה לאור ההקשרים המחמירים. * **נסיבות האירוע:** נסיעה לבית חולים לצורך טיפול דחוף (נסיבות שנסיבות הארוע, לא בהכרח הקלות). * **עבודה ומצב משפחתי:** נשוי ואב ל-5 ילדים, עובד כעצמאי. * **מעצר בית לילי:** מהווה חלק מהריצוי. **5. חידושים או דגשים בפסיקה (במקרה זה):** * **החמרה משמעותית למרות עבירה "ראשונה מסוגה":** בית המשפט אינו מהסס להטיל עונש מאסר בפועל (בעבודות שירות) ולהפעיל מאסר מותנה, למרות שהעבירה הנדונה (נהיגה בפסילה) היא ראשונה מבחינת סוגה. ההחמרה נובעת באופן מובהק מהעובדה שהעבירה בוצעה **תוך כדי ריצוי עונש מאסר מותנה**, ועל רקע **עבר תעבורתי ומסוכנות גבוהה** המעידה על זלזול בחוק. * **הפעלת מאסר מותנה בחופף:** בית המשפט מצא לנכון להפעיל את המאסר המותנה בחופף לעונש המאסר בפועל בעבודות שירות, ולא במצטבר. זהו שיקול לקולא מסוים, המדגיש את הניסיון לשקם את הנאשם ולא להטיל עליו עונש מופרז. * **פסילה מצטברת:** חשוב לציין את קביעת בית המשפט לפיה הפסילה העיקרית (6 חודשים) תחל **בתום עונש הפסילה** אותה מרצה הנאשם בתיק אחר, וכי היא תהיה **במצטבר לכל פסילה אחרת**. דגש זה נועד להדגיש את הצטברות הפגיעה ברישיונו של הנאשם. * **אי-התאמה לתסקיר מבחן:** בית המשפט מציין במפורש כי **בניגוד למקרים אחרים, לא הוגש תסקיר מבחן בעניינו**, מה שמדגיש את הראיות החוץ-מצאיות (עבר תעבורתי, נסיבות ביצוע העבירה) כבסיס להחלטה. **6. העונש שהוטל:** * **5 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות:** מהווה את ליבת העונש, המביא בחשבון את הצורך במאסר אך את האפשרות לריצוי בדרך שירותית. * **הפעלת מאסר מותנה בן 5 חודשים בחופף.** * **6 חודשי פסילה בפועל:** תקופה סבירה, המתוכננת להתחיל לאחר תום פסילה קודמת. * **8 חודשי פסילה על תנאי:** ככלי הרתעתי נוסף. * **קנס בסך 1,500 ₪.** * **התחייבות כספית בסך 2,500 ₪:** כערובה למניעת עבירות עתידיות. **לסיכום:** גזר הדין משקף איזון בין הצורך להטיל עונש מרתיע ומשקף את חומרת העבירות, לבין שקילת נסיבות מקלות מסוימות. הדגש המרכזי הוא על **העבר התעבורתי החמור של הנאשם, ביצוע העבירה בזמן שרובץ עליו מאסר מותנה, והפרת אמון בית המשפט**, אשר הובילו להטלת מאסר בפועל (בעבודות שירות) והפעלת מאסר מותנה, למרות שזו עבירה ראשונה מסוגה. הפסיקה מדגימה את האופן שבו בית המשפט מתמודד עם נהגים מסוכנים, תוך שימוש במגוון כלים עונשיים והרתעתיים.