ה"פ 70271-01-17

תקציר

המבקשים, אמיר אתי ואייל ציזלינג, ביקשו לרכוש מידי אורית בגאה חלקת קרקע במושב כרם בן זמרה ולקבל את הזכויות באחוזה הסמוכה. המשיבים היו מינהל מקרקעי ישראל, ועד המושב ושני חברי מושב שהיו בעלי האחוזה הצמודה לחלקה. המבקשים טענו כי 40 מגרשי ההרחבה במושב, לרבות המגרש שרכשו, יועדו לקבל מעמד של אחוזה. לכן, לטענתם, הם רכשו את הזכות באחוזה הסמוכה בעת רכישת החלקה. בית המשפט בחן את החלטות האסיפה הכללית של המושב בשנים 1999 ו-2002, אשר תמכו בטענת המבקשים כי חלקות ההרחבה נועדו להיות אחוזות. גם עדויות עדי המשיבים אישרו זאת. בית המשפט מצא כי עמדת המבקשים הוכחה, ו-40 מגרשי ההרחבה, לרבות החלקה הנרכשת, היו אלה שיועדו למקרקעין. בית המשפט דחה גם את טענת המשיבים כי ניתן להפריד את הזכות במקרקעין מהחלקה ולהעבירם למי שהחלקה לא נמכרה לו. עדויות עדי המשיבים סתרו עמדה זו. לאחר שהוקצתה הזכות בחלקה, היא הוקצתה יחד עם הזכות בקרקע. לפיכך, רכישת החלקה על ידי המבקשים מידי אורית בגה הקנתה להם גם זכות במקרקעין הסמוכים. זאת ועוד, לשון הסכם המכר בין המבקשים לבין אורית בגה, כמו גם הנסיבות החיצוניות, הצביעו על כך שהמבקשים רכשו את הזכויות בחלקה, לרבות הזכות בירושה. בית המשפט התייחס ודחה גם את טענות המשיבים בדבר שווי העסקה והחלטת ועד המושב להקצות את הקרקע לחבר אחר. לסיכום, קבע בית המשפט כי המבקשים זכאים לזכויות במגרש המכפיל הסמוך לחלקתם ולהליך קבלה למושב כחברים. המשיבים חויבו לשלם את הוצאות המבקשים.