בד"א 21/13

תקציר

הערעור הוא על פסק דין שמצא את עו"ד אריה בן ארי אשם בהתנהגות מקצועית בלתי הולמת ואי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין. האישומים נבעו מכך שבן ארי לא ציית לפסק דין שחייב אותו להפקיד סכום נכבד בחשבון נאמנות של בנק מזרחי טפחות, לקוחו לשעבר. היחסים בין בן ארי לבנק התערערו לאחר שנים רבות, מה שהוביל להליכים משפטיים ולהסדר שכלל את פסק הדין שבמחלוקת. בן ארי טען כי אי הציות נבע מאילוצים כלכליים ולחץ נפשי בעת הסכמתו לפסק הדין, אך בית המשפט קבע כי לא הביא ראיות מספיקות. רוב שופטי הערעור הסכימו עם פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר, וקבעו כי הנסיבות אינן מוגבלות לסכסוך עסקי וכי התנהלותו של בן ארי לא עמדה באמות מידה מקצועיות. עם זאת, השופטים שקלו את חומרת העונש והחליטו לצמצם את תקופת ההשעיה בפועל, להגדיל את ההשעיה המותנית ולהטיל קנס כספי. השופט אליהו שבלסקי חלק על כך, וסבר כי ההתנהלות מצדיקה ענישה חמורה יותר. לפיכך התקבל הערעור באופן חלקי, ותיקן את גזר הדין אך אישר את ההרשעה.