ת"א 7798-11-16

תקציר

פסק דין זה מתאר סכסוך בין שני שותפים לשעבר בעסק מזון בשם "מפגש העיר". התובע שילם לנתבע 200,000 ₪ כדי להפוך לשותף של 40% בשנת 2010, אולם השותפות ביניהם התפרקה בשנת 2012. לטענת התובעים, הם הסכימו לפרק את השותפות אך הנתבע סירב להחזיר את השקעתו של התובע. הנתבע טוען כי התובע עזב מרצונו את העסק ואינו זכאי לתשואה כלשהי על השקעתו. בית המשפט מקבל את טענת התובע כי הוצא מהעסק על ידי הנתבע ומורה לנתבע להשיב לתובע 40% משווי העסק באותה עת, אשר יחושב על ידי מומחה שימונה על ידי בית המשפט. הערכת המומחה תביא בחשבון את הוצאות הרכב והשותף שהוצאו בפועל, את ההכנסות כאמור בשומת המס, ותתעלם מביקור התובע בעסק. עוד קובע בית המשפט כי התובע זכאי לריבית על חלקו בשותפות ממועד הפירוק, אך לא על רווחי העסק לאחר עזיבתו, ומורה לנתבע לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪, בצירוף מלוא הוצאות המומחה שמונה על ידי בית המשפט. בנוסף, בית הדין מאפשר לנתבע לנכות את הסכום ששילם לתובע בפשרה נפרדת בבית הדין לעבודה מהסכום שהוא חייב לתובע, וכן 10,500 ₪ – הסכום שבית המשפט מצא כי התובע גבה שלא כדין מלקוחות העסק לאחר עזיבת השותפות, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. בית המשפט דוחה את תביעת התובעת להשבת הלוואה אישית בסך 30,000 ₪ שניתנה לנתבע, וקובע כי מדובר בהשקעה נוספת בעסק. הסכום המדויק המגיע לתובע ייקבע על ידי המומחה שמונה על ידי בית המשפט על סמך ממצאי בית המשפט ויוגש תוך 14 יום מיום מתן פסק הדין.