עפ"ת 29470-07-10

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של הערעורים, החליטו השופטים כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. הם מסכימים כי פסק הדין של האחרון היה מבוסס היטב, תוך התחשבות בכל הנסיבות והשיקולים הנדרשים. הערעורים על גזר הדין וגזר הדין נדחים. השופטים מרחיבים את החלטתם, ומתייחסים תחילה לערעור על פסק הדין. הם מסכימים עם הערכתו של בית משפט קמא את מהירותו של המערער בעת התאונה – למעלה מ-90 קמ"ש, שהיא מעל המהירות המותרת של 50 קמ"ש ובלתי סבירה בנסיבות העניין. הם גם מסכימים עם הערכת בית המשפט את חומר הראיות, לרבות מהימנות העדים ומשקלן של חוות דעת מומחים, ואינם מוצאים עילה להתערב במסקנתו כי נהיגתו הרשלנית של המערער גרמה לתאונה הקטלנית. זאת ועוד, השופטים מאשרים את קביעתו של בית משפט קמא בדבר רשלנותו של המערער, חרף תנאי הראות הקשים וחוות דעתו של הבוחן כי התאונה הייתה בלתי נמנעת גם במהירות המותרת. בהתייחסם לערעור על גזר הדין מדגישים השופטים את עקרון אי ההתערבות בהחלטות גזר הדין של בית המשפט הפרוצדורלי, המתערבים רק במקרים חריגים. הם מסכימים עם איזון האינטרסים השונים של בית משפט קמא ועם התחשבותו בנסיבות החריגות של המקרה, לרבות השיהוי המשמעותי בהגשת כתב האישום. לצד הכרתם ברשלנותו של המערער ובהשלכות התאונה, מביאים השופטים בחשבון גם את עברו התעבורתי הנקי, שנות שירותו לקהילה והיעדר עבירות תנועה במהלך עיכוב ההליך הפלילי. הם מגיעים למסקנה כי העונש שהוטל – הכולל עונש מאסר קל יחסית, עבודות שירות, קנס ופסילה ארוכה מנהיגה – הוא ראוי ומוצדק, ולכן הם דוחים את הערעור. ההחלטה מתקבלת פה אחד, והערעורים נדחים. השופטים פוסקים גם באשר למעשיות ביצוע גזר הדין, וקובעים עיכוב בפסילה בפועל מנהיגה עד ליום 30.1.2011 ומציינים את מועד הופעתו של המערער לתחילת עבודות השירות.