תפ"ח 54962-08-15

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של אישומים הקשורים לפעילות טרור וניסיון רצח. האישום הראשון היה בגין ירי באקדח לעבר חייל, ואילו האישום השני, השלישי והרביעי נגעו למעורבותו בארגון טרור, שכלל חפירות באתרי שיגור לירי טילים לעבר ישראל. האישום החמישי היה בגין ירי טיל לעבר ישראל וניסיון לרצוח אזרחים ישראלים, והאישום השישי היה בגין קשירת קשר לשיגור טילים נוספים. בית המשפט הכיר בחומרתן של עבירות אלה, שאיימו על ביטחונה וריבונותה של ישראל וסיכנו חיי אדם. השופטים קבעו את טווח הענישה לכל אישום לאחר ששקלו את נסיבות העבירות ואת רמת מעורבותו של הנאשם. הם הבחינו בין המטען הראשון לבין המטען הקשור לטילים, כאשר האחרון חמור יותר בשל הנזק הפוטנציאלי שנגרם כתוצאה מהתקפות טילים. באישום הראשון, טווח הענישה שנקבע נקבע על 6 עד 10 שנות מאסר. באישומים השני והרביעי, שכללו הכנת אתרי שיגור, נקבע הטווח על 7 עד 10 שנות מאסר, ואילו על האישום החמישי של מעורבות פעילה בירי טיל וניסיון רצח, נקבע הטווח הגבוה יותר על 10 עד 14 שנות מאסר. האישום השישי, שעניינו קשירת קשר לביצוע רצח, נקבע על 3 עד 6 שנות מאסר. בקביעת העונש הכולל הביאו השופטים בחשבון נסיבות מקלות, לרבות הודאת הנאשם, חיסכון במשאבים שיפוטיים ומצבו האישי והכלכלי הקשה. הם שקלו גם את ריבוי העבירות ואת הצורך בעונש שישקף את חומרתן. כדי להגיע לאיזון הטילו השופטים עונש של 12 שנות מאסר בפועל, ועוד 18 חודשי מאסר על תנאי. השופט אלון אינפלד הביע הסתייגות מהכללת שיקולי הרתעה בקביעת טווח הענישה, שכן פירש את החוק המתוקן כאוסר זאת. עם זאת, הוא הסכים עם העונש הסופי שהציע השופט אריאל ואגו, וקבע כי די בשיקולי ההלימה כדי להגיע לאותה מסקנה. גזר דינו של הנאשם נקבע בהתאם וניתנה לו הזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט העליון.