בש"א 1947/06

תקציר

בפסק הדין נדחית הבקשה להעברת מקום הדיון. הסמכות לשנות את סמכות השיפוט של ההליך המשפטי מיועדת בדרך כלל למצבים בהם קיימת סיבה מוצדקת לסטות מנורמות השיפוט המקומיות, תוך התמקדות בעיקר בנוחות הצדדים. בדרך כלל, העברת תיק מוצדקת כאשר רוב הקישורים הרלוונטיים לעניין נמצאים מחוץ לסמכות השיפוט של בית המשפט היוזם ומציעים יעילות ונוחות. לעתים רחוקות, ניתן לשקול העברה אם כל השופטים בבית המשפט נפסלו בשל חששות למשוא פנים. עם זאת, בקשת העברה המבוססת אך ורק על הטיה שיפוטית לכאורה אינה תחליף לבקשת פסילה פורמלית על פי החוק. טענות כאלה דורשות הוכחה משמעותית ואובייקטיבית של הטיה, מעבר לתפיסות סובייקטיביות. במקרה זה, וולדהורן ול' לא הביאו ראיות מספקות לכך שכל שופטי בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום בתל אביב נפסלו מלדון בתיק בשל משוא פנים. טענתם כי מכתבו של השופט דותן פוגע ביכולתם של השופטים לפסוק באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים נתפסה כבלתי הגיונית. ההיכרות בין השופטים אינה מספיקה כבסיס פסילה. יתר על כן, פסקי דין שליליים קודמים נגד ולדהורן אינם מבססים את טענת הפסילה. קבלת נימוקיו של ולדהורן תוביל לתוצאות אבסורדיות, ותפסול בתי משפט שלמים על סמך קשרים אישיים בלבד, דבר שאינו מתקבל על הדעת. בקשות לעיון חוזר בפסקי דין קודמים של פסילה חורגות מתחום בקשת העברה זו ויש להתייחס אליהן בהליכי פסילה ספציפיים. בעקבות זאת, הבקשה להעברת מקום השימוע נדחית, וולדהורן חויב בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל.