ע"פ 2157/08

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור על הכרעת הדין, ואישר את הרשעתם של המערער ונאשמים נוספים בעבירות של קשירת קשר וסיוע לגניבת רכב. ההרשעה התבססה על ראיות נסיבתיות, אשר יחד הובילו למסקנה באשמת הנאשמים. ראיות אלה כללו את עדותו המהימנה של חדאד, שקישר את גנבי הרכב למכונית מיצובישי, ואת זיהויו של אותו רכב זמן קצר לאחר הגניבה. הוולוו הגנובה הנטושה נמצאה בסמוך למקום בו נראתה מאוחר יותר המיצובישי, והנאשמים נתפסו במיצובישי עם כלי פריצה, ונמלטו מהמשטרה עד שנחסמו. חדאד גם זיהה באופן ספונטני את הנאשם הראשון בתחנת המשטרה. בית המשפט דחה את טענות ההגנה בדבר סתירות בתיאורי הרכב ובסוגיות הזיהוי, ומצא את עדותו של חדאד אמינה. באשר לאישום קשירת הקשר, קבע בית המשפט כי אין צורך בראיות ישירות להסכמה בין הקושרים, ופעולותיהם המתואמות ונוכחותם בזירה מצביעות על קשירת קשר קודמת. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר מחדלי חקירה ואת הסברו של המערער לכך שלא עצר בדרישות המשטרה, ומצא כי גרסאות הנאשמים אינן אמינות. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את הערעור על גזר הדין, והפחית את תקופת המאסר של המערער, לרבות מאסר על תנאי, ל-24 חודשים, בשל ההקלה שניכרה בעונש המקורי ובעברו הפלילי הקודם של המערער.