תפ"ח 1149/02

תקציר

הכרעת הדין מצאה את הנאשם אשם ברצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, לאחר שדקר את הקורבן 46 פעמים לאחר ויכוח מתודלק בוודקה. ההגנה טענה לעונש מופחת לפי סעיף 300א בעילה של אי שפיות עקב שימוש כרוני באלכוהול ומחלת נפש לכאורה. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו, תוך שהוא מציין את הפרעת האישיות הלא ספציפית של הנאשם ואת התמכרותו לאלכוהול, שלא עמדו בקריטריונים של חוסר אחריות פלילית. ההגנה לא הצליחה לשכנע את בית המשפט כי יכולתו של הנאשם להבין את מעשיו או לשלוט בעצמו נפגעה באופן משמעותי בשל הפרעה נפשית חמורה, כנדרש בסעיף 300א. הן התביעה והן ההגנה הציגו חוות דעת מומחה בנוגע למצבו הנפשי של הנאשם, אשר סתרו בשאלה האם הוא סובל מהפרעה נפשית חמורה. בית המשפט קבע כי ההגנה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, שכן הבדיקות הנוירולוגיות שנערכו לנאשם לא תמכו בטענות ההגנה בדבר נזק מוחי, והנאשם הכניס עצמו ביודעין למצב של שכרות. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי הנסיבות אינן מצדיקות עונש מופחת וגזר על הנאשם מאסר עולם. לנאשם שמורה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון תוך 45 יום מיום פרסומו הפומבי.