עת"מ 205/07

תקציר

מדובר בעתירה שהגישו בני זוג גרושים המבקשים לאפשר לגרושתו של אזרח ישראלי להישאר בארץ. גרושתו, אזרחית צ'כיה, נכנסה לישראל בשנת 1999 ונישאה לאזרח ישראלי. נישואיהם הניבו בת. בשל קשיים בנישואים, בני הזוג בילו זמן רב בנפרד, כאשר גרושתו והילד התגוררו בצ'כיה במשך 28 חודשים בין השנים 2000 ל-2004. הנישואים התפרקו רשמית בשנת 2006. מאחר שבני הזוג לא השלימו את "התהליך המדורג" הנדרש לקבלת האזרחות, הכולל תקופה של ארבע שנים של הערכת כנות וחיים משותפים בישראל, דחתה ממשלת ישראל את בקשתה של האישה לשעבר לקבלת מעמד חוקי. הממשלה דחתה את הבקשה גם לאחר שנבחנה על ידי ועדה בין-משרדית, שקבעה כי האישה לשעבר אינה עומדת בתנאים הבסיסיים בשל שהותה הממושכת מחוץ לישראל. העותרים טענו כי ההחלטה בלתי סבירה, בלתי מידתית ומפלה, תוך שימת דגש על המשמורת המשותפת על בתם והבטחה שלטונית לכאורה להעניק מעמד קבע לגרושה. עם זאת, בית המשפט מצא כי היעדרותה הממושכת של האישה לשעבר מישראל במהלך ההליך המדורג פגעה בכנות נישואיה ובתביעתה למשמורת משותפת. בית המשפט דחה גם את טענת האפליה וציין כי בקשתה החדשה של האישה לשעבר לקבלת מעמד באמצעות זוגיות חדשה הופכת את העתירה הנוכחית לתיאורטית. זאת ועוד, ההבטחה השלטונית הנטענת לא הוכחה והייתה מנוגדת לנהלים שנקבעו. בסופו של דבר דחה בית המשפט את העתירה, תוך שהוא מדגיש כי שלמות התא המשפחתי היא גורם מרכזי במתן מעמד לבני זוג זרים, ועיקרון זה אינו ישים במקרה של זוגות גרושים. העותרים חויבו לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.