ת"צ 2108-02-16

תקציר

הסדר הפשרה בתביעה ייצוגית נגד חברת ביטוח היה הוגן, סביר וראוי, ולכן אושר על ידי בית המשפט. התביעה נגעה להצמדת פוליסות ביטוח שנרכשו לפני עשרות שנים. הסדר הפשרה העניק פיצוי כספי למבוטחים, כאשר הסכום משתנה בהתאם למועד הנפקת הפוליסה. מבוטחים שפוליסותיהם הוצאו לאחר התקנת תקנות ההצמדה יקבלו פיצוי בשיעור 25%, ואלה שהונפקו לפני כניסתן לתוקף של תקנות אלה, יקבלו פיצוי בשיעור 15%, בתנאי שהונפקו לאחר ינואר 1980. בעלי פוליסות ישנות יותר לא היו זכאים לפיצוי אך לא היו מחויבים להסדר. בית המשפט שקל את נקודות החוזק והחולשה של התיק הן עבור המבוטחים והן עבור חברת הביטוח, תוך התמקדות בפרט בהגנת ההתיישנות, והגיע למסקנה כי הסדר הפשרה היה סביר בהתחשב במכשולים הניכרים שעמדו בפני המבוטחים. בנוסף, אישר בית המשפט את התגמול ושכר הטרחה המומלצים, שהסתכמו ב-20% לפני מס, לאור מורכבות התהליך והסיכונים שנטלו על עצמם התובעים המייצגים ובאי כוחם.