עת"מ 33150-03-16

תקציר

עיריית כפר סבא חכרה שטחים באזור התעשייה המזרחי של העיר מרשות הפיתוח מאז 1953. לאחר מכן החכירה העירייה שטחים אלה בשכירות משנה לאנשים שונים. הסכמי חכירת המשנה כללו סעיף הקובע כי לחוכרי המשנה תהיה זכות קדימה לקבל את הקרקע בחזרה לתקופה נוספת אם יוארך חוזה החכירה העיקרי. חוזי חכירת המשנה הסתיימו בסביבות השנים 2000-2001, אך חוכרי המשנה נותרו בעלי הקרקע. העירייה הציעה להם חוכרי משנה חדשים, אך חוכרי המשנה דרשו חכירה ראשית ישירות מרשות הפיתוח. בקשתם של חוכרי המשנה נדחתה בשנת 2009 והעירייה דרשה את החזרת הקרקע והחזקה. חוכרי המשנה ערערו וטענו כי עומדת להם זכות קניינית שוויונית להאריך את חוזי שכירות המשנה שלהם וכי יש לחייב את העירייה לעשות כן. בית המשפט מצא כי זכות הקדימה של חוכרי המשנה פקעה ואינה עומדת להם עוד, שכן הם דחו את הצעת העירייה לממש אותה שנים קודם לכן. בנוסף, חוכרי המשנה לא מילאו אחר הדרישות לפטור ממכרז – העברת קרקע למחזיק מכוח חוזה חכירה לעשר שנים לפחות לשימוש עסקי – שכן הם לא החזיקו בקרקע כדין מאז תום תקופות חכירת המשנה שלהם. בית המשפט הדגיש כי הפטור נתון לשיקול דעת ונועד להגן על יחידים בעלי זיקה אישית ארוכת שנים לקרקע. היא הגיעה למסקנה כי אין הצדקה חוקית להעניק לחוכרי המשנה עדיפות חריגה והורתה להם לשאת בהוצאות המשפט של העירייה.