ע"ע 26752-10-18

תקציר

בית הדין האזורי נצרת הורה לעיריית צפת לשלם לעובדת לשעבר פיצויים כספיים שונים הנובעים מפיטוריה ובהם פיצויי פיטורים שלא כדין, הפרשי פיצויי פיטורים ופגימות הודעה מוקדמת. העירייה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי ובמקביל ביקשה עיכוב ביצוע חלקי בגין התשלומים שצוינו לעיל. המחלוקת המרכזית נגעה לנסיבות פיטורי העובד. בית הדין קבע כי העובד פוטר שלא כדין ללא שימוע או הסכמה של נציגי העובדים, והורה לעירייה לשלם פיצויים בסך 61,608 שקל, פיצויי פיטורים בסך 28,222 שקל, פיצויי הודעה מוקדמת בסך 5,134 שקל וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 105 אלף שקל. העירייה טענה כי סיכוייה לזכות בערעור גבוהים, והדגישה כי מצבה הרפואי של העובדת אילץ אותם לפטר אותה וכי פסיקת הפיצויים מופרזת. מנגד, טענה העובדת כי העירייה מנסה להתחמק מתשלום זכויותיה הסוציאליות וכי ערעור לא יעכב את הביצוע. השופט קבע כי יש מקום לעיכוב חלקי בביצוע. לעובד ישולמו 20,000 ₪ מפיצויי הפיטורים שלא כדין יחד עם רכיבים נוספים שאינם שנויים במחלוקת, ואילו יתרת הפיצויים והפרשי פיצויי הפיטורים השנויים במחלוקת יעוכבו עד לפסק הדין בערעור. החלטה זו הותנתה בכך שהעירייה תפקיד את הסכום המעוכב אצל בית המשפט. השופט קבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת הצדדים באופן חלקי, ומבלי לקבוע את סיכויי ההצלחה של הערעור, פסק לטובת שהות חלקית. בסופו של דבר, הבקשה נענתה בחלקה, ופסק הדין התעכב חלקית כמפורט לעיל. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ונמסרה להם לאחר מכן.