ע"פ 654/79

תקציר

בית המשפט המחוזי הרשיע אדם בסחר בסמים וגזר עליו חמש שנות מאסר על סמך עדותו של שוטר סמוי. המערער ערער על ההרשעה ועל גזר הדין, אך הערעור נדחה על ידי השופטים. ההרשעה התבססה על שני מקרים של עסקאות סמים שהתרחשו בביתו של המערער, עליהם העיד השוטר. המערער טען כי עדותו של השוטר אינה מהימנה שכן לא היה זיהוי מסדר זיהוי והנערה שליוותה את השוטר במהלך קניית הסמים הראשונה לא נקראה להעיד. השופטים הכירו בכך שעדיף היה לקיים מסדר זיהוי, אך הגיעו למסקנה כי בהתחשב בנסיבות, אי ביצועו אינו שולל את מהימנות זיהויו של המערער על ידי השוטר. עוד נמצא כי הימנעותה של התביעה מזימון הנערה להעיד לא פגעה במהימנות הראיות שהוצגו. השופטים התרשמו כי די בעדותו של השוטר, בשילוב פרטים תומכים נוספים, כדי להרשיע את המערער מעבר לספק סביר. עוד ציינו כי חומרת העבירה, שעניינה מכירת סמים קשים, מצדיקה את עונש המאסר שהטיל עליו בית המשפט המחוזי, במיוחד בהתחשב בהרשעותיו הקודמות של המערער בעבירות הקשורות לסמים.