ער"מ 12040-07-23

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור בשל שיהוי בהגשה. המערערת לא הגישה ערעור בתוך 60 הימים הקבועים בחוק בעקבות החלטת הרשם. טענת המערערים כי הגישו במקביל בקשה להארכת מעצר אינה נכונה. זאת ועוד, נדחו גם טענות המערערים כי התייעצו עם המזכיר המשפטי של בית המשפט העליון וכי החלטת הרשם ניתנה בשני תפקידים, דבר המביא לבלבול. בית המשפט לא מצא כל ראיה להתייעצות כזו והסביר כי אופייה של ההחלטה הוא פרוצדורלי ולכן לא סביר שבית המשפט לערעורים יתערב בה. בנוסף, טענת המערערת בדבר סיבה מיוחדת לשיהוי, בטענה לטעות בדין, לא התקבלה. למרות שטעות בדין יכולה להוות סיבה מיוחדת במקרים מסוימים, המערער כבר קיבל הודעה על טעותו ביום 29.6.2023, אך הגיש את הערעור רק ביום 5.7.2023. בית הדין הדגיש כי המערערת לא סיפקה כל הצדקה לשיהוי זה וכי דחיית הערעור לא תגרום נזק בלתי מידתי. יתר על כן, סיכויי הצלחת הערעור לא היו גבוהים. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לשאת בהוצאותיהם של שני משיבים, בסך 3,000 ₪ כולל מע"מ. ההחלטה התקבלה בהיעדר הצדדים.