עע"מ 8696/10

תקציר

השופט הכריע בבקשה לסעד זמני בערעור על מכרז. המבקשים ביקשו שני סעדים: הראשון, להכריז על הזוכים במכרז על פי שיטת החישוב שהציעו, והשני, לחילופין, לבטל את המכרז. השופט קבע כי שתי בקשות הסעד נעדרות סיכויי הצלחה מספקים על פניהן. באשר לבקשה הראשונה קבעה השופטת כי שיטת החישוב שהציעו המבקשים אינה עולה בקנה אחד עם תנאי המכרז וההבהרות שניתנו, וכי המבקשים לא פנו למנגנון הבירור הקיים בהליך המכרזי. עוד ציינה השופטת כי שלושה מתוך חמשת המציעים הציעו מחיר אפס, ששיטת המבקשים לא יכלה לעמוד בו. לגבי הבקשה השנייה הכיר השופט בביקורת כלפי שיטת החישוב של ועדת המכרזים, אך הדגיש כי ביטול מכרז הוא סעד חריג. זאת ועוד, טענו המשיבים כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב ואין להעניק להם סעד כזה. השופטת הדגישה כי המבקשים התמהמהו בהגשת בקשתם לסעד זמני, בעוד שהמשיבים כבר נשאו בהוצאות בהקמת המערכת וחתמו על חוזה עם הזוכים במכרז. השופטת התייחסה לסכומים המשמעותיים הכרוכים בכך, וציינה כי הצעת המבקשים יקרה משמעותית מזו של המשיבים. השופטת התייחסה גם להשלכות המעשיות של מעבר נותני שירותים ולעובדה שהחוזה של המבקשים כבר הסתיים. בסופו של דבר, הגיע השופט למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים ודחה את הבקשה לסעד זמני. הצדדים היו רשאים לתבוע את הוצאותיהם בבקשה במסגרת הערעור.