בש"פ 7562/15

תקציר

הנאשמים, הנמצאים בחקירה בגין עבירה חמורה, מערערים על החלטת בית המשפט המחוזי להאריך את מעצרם. המדינה הציגה ראיות לכאורה נגד המערערים, לרבות הודאות שנגבו על ידם בפני משטרת הרשות הפלסטינית, וכן ראיות שהושגו על ידי משטרת הרשות, כגון כספים שנמצאו ברשות המערערים והצהרות של חשודים אחרים המפלילות את המערערים. המערערים טענו כי הראיות שהושגו במשטרת הרשות הפלסטינית אינן קבילות, שכן הן נאספו על ידי גוף חקירה זר והושגו באמצעים בלתי חוקיים. עם זאת, בית המשפט ציין כי קבילות הראיות צריכה להיקבע במהלך המשפט העיקרי ולא בשלב המעצר. טענות המערערים בדבר אי-חוקיות מעצרם מכוח הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה נדחו אף הן, שכן הסכמים אלה אינם מקנים זכויות ליחידים כנגד מי מהצדדים. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענות האליבי שהציגו המערערים אינן סותרות במידה מספקת את הראיות החזקות לכאורה שהציגה המדינה. נוכח חומרת האישומים, עברם הפלילי של המערערים והסיכון לשיבוש הליכי משפט, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש הצדקה להארכת מעצר עד תום ההליכים. לפיכך, בקשת השחרור נדחתה.