ת"א 33097-09-23

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת הנתבעת להציג ראיות נוספות הסותרות את הערכת המוסד לביטוח לאומי בדבר נכותו של התובע כתוצאה משתי תאונות נפרדות. הנתבעת ביקשה לאמץ את ממצאיו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, אשר חרגו מהערכת הביטוח הלאומי, או לחילופין למנות מומחה חדש. בית המשפט מצא שני נימוקים עיקריים לדחיית הבקשה. ראשית, הפער המזערי של 5% בין הערכת הביטוח הלאומי לבין חוות דעת המומחה לגבי התאונה הראשונה לא היה מספיק כדי להצדיק הגשת ראיות סותרות, במיוחד לאור הדמיון בין ההערכות. שנית, המומחה חרג מסמכותו בקביעת נכות בגין התאונה הראשונה, וחוות דעתו נפלה באופן מהותי שכן היא הושפעה מהפרוטוקול של הביטוח הלאומי לאותה תאונה. בית המשפט הדגיש כי קביעתו של המומחה, בהיותה מחלוקת רפואית גרידא, אינה עולה על הערכת הביטוח הלאומי בהיעדר פגמים כלשהם. בנוסף, ציין בית המשפט את אי הסדרים והפגמים הפרוצדורליים בקביעת המומחה ביחס לתאונה הראשונה. הנתבע חויב לשאת בהוצאות התובע, ושני הצדדים התבקשו להגיש חישובי נזק.