בד"א 19/20

תקציר

עורכת דין ישראלית, המערערת, ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה להתלות את רישיון עריכת הדין שלה למשך חמש שנים. היא טענה כי תקופת ההשעיה מוגזמת וביקשה השעיה בפועל קצרה יותר, והיתר על תנאי לתקופה ארוכה. הערעור התמקד בעונש ולא בהרשעה עצמה. עורכת הדין הורשעה בדיווח כוזב ושיבוש הליכי משפט בקשר לעבודתה כחוקרת בתחנת משטרת עכו בשנת 2013. היא הודתה באישומים במסגרת עסקת טיעון. בית המשפט המחוזי שקל שיקולים שונים והטיל את ההשעיה לחמש שנים, בהתחשב בחומרת העבירות, בחלוף הזמן ובנסיבותיו האישיות של עורך הדין. ערכאת הערעור, שהסכימה עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, הדגישה כי אמות המידה המוסריות לעורכי דין גבוהות ביותר והתנהגותם, גם מחוץ למקצוע, חייבת לשמור על שלטון החוק. בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת בית המשפט קמא סבירה ומידתית ביחס לעבירות, ועל כן דחה את הערעור והותיר את ההשעיה על כנה למשך חמש שנים.