בש"א 1818/03

תקציר

בקשתו של המערער להארכת מועד לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה את בקשתו להכריז על פשיטת רגל נדחתה. המערער סבר בטעות כי יש לו 15 יום לערער, אך המועד האחרון בפועל היה 45 יום. הטעות נגרמה בשל פרשנותו השגויה את החגים, וסבר כי יום הבחירות לכנסת לא נכלל בתקופת הערעור. עם זאת, בית המשפט קבע כי טעות מסוג זה אינה מהווה סיבה מיוחדת להארכת המועד, שכן ניתן היה לגלותה באמצעות בדיקה שגרתית בעת חישוב תקופת הערעור. בנוסף, חוסר הוודאות של המערער לגבי המועד המדויק שבו ניתן פסק הדין בפניו מעלה אפשרות של חוסר תשומת לב או רשלנות מצדו. הכלל הנוקשה לגבי טעויות שרים, שבדרך כלל אינן נחשבות לסיבות מיוחדות להארכה, חל במקרה זה. למרות שלכלל יש כמה יוצאים מן הכלל, מקרה זה אינו זכאי, מכיוון שניתן היה לגלות את השגיאה בקלות. מאחר שהערעור הוגש יום לאחר המועד האחרון, ולא הייתה ודאות לגבי המועד המדויק שבו ניתן פסק הדין, נדחתה הבקשה להארכת מועד לערעור ללא צו להוצאות.