עת"מ 1269/07

תקציר

אזרח סיני, שהגיע לישראל עם אשרת עבודה למגזר התעשייתי בדצמבר 2005, עתר להסדרת מעמדו בענף הבנייה. העותר טען כי נטל הלוואות למימון נסיעתו והובטחה לו הזדמנות עבודה לחמש שנים בענף הבנייה בישראל. לאחר שפוטר מעבודתו במגזר התעשייתי בשל חוסר התאמה, הוא נתקל בקשיים במציאת עבודה אחרת בשל חוסר ניסיון. נהלי משרד הפנים להעברת עובדים זרים מהתעשייה לענף הבנייה הם בדרך כלל נוקשים. עם זאת, השופט פסק לטובת העותר, והכיר בכך שהנסיבות אינן מתיישבות עם הקריטריונים הרגילים. השופטת הדגישה כי למשיב, במקרה זה, למשרד הפנים, שיקול דעת לחרוג מהנחיות פנימיות ולהפעיל סמכות בכל מקרה לגופו. כנותו של העותר, שהותו הקצרה בישראל והתועלת הפוטנציאלית מהעברתו לענף הבנייה גברו על ההשפעות השליליות. בנוסף, התייחסה השופטת לטענות העותרת בדבר מסמכים מזויפים ולאתגרים הידועים הניצבים בפני העובדים הזרים, והמליצה למשרד שלא להעלים עין מסוגיות אלה. לעותר ניתנו 30 יום לבקש העברה לענף הבנייה, שהמשרד יאשר, בתנאי שיתקיימו תנאים מסוימים. פסק הדין הדגיש את הצורך בבחינה של כל מקרה לגופו, תוך חריגה מהנחיות פרוצדורליות מחמירות, במיוחד נוכח ציפיותיו הלגיטימיות של העותר, והנסיבות הספציפיות היו משכנעות.