ע"ע 26535-09-14

תקציר

במקרה זה ערערה המערערת על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, שקבע כי פוטרה עקב הריונה וללא שימוע כדין, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. היא הועסקה לראשונה בתחילת מאי 2012 והודיעה למעסיק שלה על הריונה זמן קצר לאחר מכן, אך פוטרה מאוחר יותר באותו יוני. בית הדין האזורי לא יכול היה לקבוע באופן חד משמעי אם הפיטורים היו מפלים, אך ציין כי העיתוי מצביע על הטיה פוטנציאלית. מאחר שנטל ההוכחה מוטל על המעסיק, פסק בית הדין לטובת המערערת אך הגביל את הפיצוי לפיצויים לא ממוניים בסך 15,000 ₪, בנימוק של היעדרותה מהעבודה. פיצוי נוסף בגין הליכי פיטורים שלא כדין נקבע על מחצית משכרה החודשי. בית הדין דחה גם את תביעת המעסיק שכנגד ואת הוצאות המשפט המוגבלות שנפסקו למערערת. ערעורה של המערערת על הגדלת הפיצוי נדחה מאחר שממצאי בית המשפט המחוזי נמצאו סבירים, ודחיית הערעור הסתיימה במתן צו לתשלום שכר טרחת המשיב.