ת"א 58950/06

תקציר

התובע, שלום בוקטוס, תבע את הנתבעת, הפניקס חברה לביטוח, בגין אי תשלום קצבת נכות במסגרת פוליסת ביטוח חיים, שכללה ביטוח אובדן כושר עבודה. הפוליסה הגדירה את מקצועו ומשלח ידו של התובע כקבלן שיפוצים העובד לבדו. בוקטוס טען כי איבד את כושרו לעבוד במקצועו בעקבות תאונת עבודה בשנת 2001, ולכן דרש פיצויים מחברת הביטוח. הפניקס הפסיקה לשלם לבוקטוס הטבות ב-2003, בטענה שהוא יכול לבצע עיסוקים סבירים אחרים. הסוגיה העיקרית שבית המשפט נדרש להכריע בה היא האם נשללה מהתובע יכולת עבודתו, קרי, להמשיך במקצוע או בעיסוק שבו התנהל העסק לפני האירוע המבוטח, או שמא יכול היה לעסוק בעיסוקים סבירים אחרים. בית המשפט קיבל את טענות התובע ופסק לטובתו. נמצא כי עיסוקו של התובע היה ייחודי ואמנותי, וכי בעקבות התאונה לא יכול היה לבצע את העבודה הפיזית בה נהג לעשות. בית המשפט קבע כי פרשנותו של הנתבע לפוליסה אינה נכונה, וכי אין לחייב את התובע להפחית את נזקיו ולעסוק בעבודה אחרת, שתשלם לו הרבה פחות מעיסוקו הקודם. השופט הדגיש את חובת ההגינות המוגברת של חברת הביטוח, שעליה לנהוג בגלוי ובתום לב כלפי המבוטח, וציין כי לחברה מעמד מיוחד ועוצמה כלכלית עצומה ביחס לאדם הממוצע. לפיכך, כללי פרשנות מיוחדים חלים על חוזי ביטוח, וכל תניה השוללת או מגבילה את אחריות המבטח חייבת להיות ברורה וכתובה באותיות בולטות. בית המשפט הורה לנתבע לשלם לתובע את סכום התביעה לקצבת נכות, להחזיר את הפרמיות שנגבו ממנו ולשלם קצבאות עתידיות תוך שהוא פוטר אותו מתשלום פרמיות. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע ריבית מיוחדת, וכן פיצוי בגין נזק לא ממוני, ולכסות את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו.