ע"ז 23729-08-20

תקציר

השופט קבע כי המבקש זכאי לרשת את עיזבון המנוח לפי סעיף 55 לחוק הירושה, המתייחס לבני זוג ידועים בציבור כמו לבני זוג נשואים מבחינת זכויות הירושה. כדי לקבוע אם המבקש והמנוח היו ידועים בציבור, בחן השופט שלושה תנאים: קיום יחסי משפחה, שיתוף משק בית, ואף אחד מהצדדים אינו נשוי למישהו אחר. השופט מצא כי מערכת היחסים בין בני הזוג נמשכה כשני עשורים, הפגינה קשרי משפחה וחיבה, וכללה מחויבויות חברתיות ומשפחתיות משותפות. הם לא היו נשואים, אך הדבר לא היווה מכשול להכרה בנישואיהם כידועים בציבור. למרות שהמנוח נשא ברוב הוצאות הבית, הם חלקו בית והמנוח היה המפרנס העיקרי. מאסרו הממושך של המבקש במהלך מערכת היחסים ביניהם לא שלל את הקביעה של ידועים בציבור, שכן הם חידשו את חיי הנישואין שלהם עם שחרורו. השופט הגיע למסקנה כי המבקשת והמנוח עמדו בקריטריונים לידועים בציבור וככאלה, המבקשת זכאית לרשת את העיזבון, מה שהוביל לדחיית ההתנגדות. כמו כן, חויבו המתנגדים לשלם הוצאות משפט בסך 50,000 ₪, ועורך דינו של המבקש הונחה להגיש צו ירושה לחתימת השופט בתוך 10 ימים. ניתן לפרסם את פסק הדין לאחר הסרת פרטים מזהים.