ת"א 18125-02-20

תקציר

בית המשפט מצא כי התובעת נתנה לנתבעים הלוואות בסך כולל של 949,886 ש"ח, וכי הנתבעים פרעו 643,262 ש"ח, כך שהותירה יתרה בסך 306,624 ש"ח נכון ליום 12.1.2010. עוד מצא בית המשפט כי מסמך התחייבות עליו חתמו הנתבעים בנוגע לחלקת מקרקעין נועד להבטיח את פירעון ההלוואות הללו והיה הסכם משכון מוסווה. משכך, קבע בית המשפט כי התובעת יכולה לרשום משכנתא על זכויות הנתבעים במקרקעין וכן לפעול לרישום כתב ההתחייבות כמשכון ברשם המשכנתאות. הנתבעים נצטוו לחתום על כל מסמך הדרוש לרישום המשכנתא/משכון, ואם לא עשו כן תוך שבעה ימים מיום שבא כוח התובע ביקש זאת, אזי בא כוח התובע היה מוסמך לחתום בשמם. עוד קבע בית המשפט כי אם החוב לא יוסדר בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, יהיה התובע רשאי לפעול למימוש הבטוחה באמצעות ההוצאה לפועל, בהתאם לחוק המשכון. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין, המוערך בכ-20,000 ₪ בתוספת מע"מ, בשל חוסר שביעות רצונם מהתנהלות התובע במהלך ההליך.