ת"א 4389/08

תקציר

התובע, טכנאי חשמל במקצועו, תבע את הנתבע בגין פגיעות שנגרמו לו בתאונת עבודה. התובע עבד אצל הנתבעת כמפעיל מכונת בלט אוטומטית לחיתוך קרטון והכנת ארגזים. במהלך המשמרת ניסה התובע ליישר קרטון עקום והכניס את ידו למכונה, שנתפסה ונפצעה. התובע טען כי הנתבעת לא סיפקה לו הדרכה והדרכה מתאימות וכי המכונה אינה מוגנת או בטוחה לעובדים. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי התאונה הייתה באשמתו הבלעדית של התובע שהכניס את ידו למכונה תוך כדי הפעלתה. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי הנתבעים אחראים לרשלנות ולהפרת חובה חקוקה. השופט קיבל את גרסת התובע לנסיבות התאונה וציין כי עדי הנתבעים בנו את גרסאותיהם על השערות. בית המשפט העביר את נטל ההוכחה לנתבעים, שכן התובע נפגע ממכונה מסוכנת בבעלות הנתבעת. השופטת פירטה את מחדלי הנתבעים, לרבות היעדר הכשרה מתאימה, פיקוח ואי מתן סביבת עבודה בטוחה ומגודרת. הנאשמים לא הצליחו להוכיח כי מילאו את תפקידם. עם זאת, בית המשפט מצא גם את התובע אשם ב-20% בתאונה. באשר לנזקים, מינה בית המשפט מומחה רפואי אשר בדק את התובע וקבע את נכותו הרפואית. השופט קיבל את חוות דעתו של המומחה ופסק לתובע 48,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ו-43,500 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים. כמו כן נפסקו לתובע 20,000 ₪ בגין הפסדי פנסיה, 10,000 ₪ בגין סיוע לצד ג' בעבר ובעתיד ו-30,000 ₪ בגין כאב וסבל. לאחר ניכוי אשמת התרומה של התובע ואומדן תקבולי המוסד לביטוח לאומי, סך הפיצויים לתובע עמד על 80,400 ₪. הנתבעים ושני צדדים שלישיים, אשר נמצאו אחראים במשותף לתאונה, חויבו לשלם לתובע ואחד לשני לפי שיעורי האחריות שלהם.