עת"מ 1994-03-13

תקציר

העותרת והמשיבה יד רחל השתתפו שתיהן במכרז להפעלת מרכז לילדים בסיכון ובני משפחותיהם. העותרת תבעה בטענה כי החלטת העירייה לפסול את הצעתה בטענה שאינה עומדת בתנאי הסף אינה סבירה. עוד טענה כי נפלו פגמים בהצעתה של יד רחל, שהיו אמורים להביא לפסילתה. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי של העותר בהגשתה וחוסר הניקיון. השופטת פתחה את הדיון בטענות המקדמיות וקבעה כי אין הצדקה לדחות את העתירה בנימוקים אלה. לאחר מכן פנה השופט לגופה של העתירה והתייחס תחילה לשאלה האם העותר עמד בתנאי הסף. השופטת הסכימה עם פרשנות העירייה לתנאים וקבעה כי ניסיונה של העותרת בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים שונה במהותו מהניסיון הנדרש לטיפול בילדים בסיכון. השופט הגיע למסקנה כי החלטת ועדת המכרזים לדחות את הצעת העותרת הייתה סבירה ומקצועית, ולפיכך דחה את טענות העותרת בנקודה זו. לאחר מכן דנה השופטת בטענות העותר כי נפלו פגמים בהצעתה של יד רחל. השופטת הסכימה עם העותרת כי הערבות שצורפה להצעת יד רחל פגומה, בכך שהיא הכילה מספר מכרז שגוי, ומערכת היחסים בין המציע לבין הגורם הנקוב בערבות לא הייתה ברורה. השופטת קיבלה את הטענה כי ליקויים אלה, במיוחד זה הנוגע למספר המכרז, יוצרים אפשרות ריאלית לקושי במימוש הערבות. השופטת ציינה גם פגמים נוספים בהצעת יד רחל, ובהם היעדר חתימות של מורשי חתימה ופגם באישור עוסק מורשה, אך ראתה בהם פחות משמעותיים. מאחר שהפגמים בערבות הבנקאית הספיקו כדי לפסול את הצעתה של יד רחל, פסק השופט לטובת העותרת בנקודה זו. לאור התוצאה הורה השופט לעירייה לפרסם מכרז חדש וקבע כי עד להשלמת המכרז החדש, ימשיך המרכז להיות מופעל על ידי יד רחל. עוד קבע השופט כי העותר ישלם את שכר טרחת עורך הדין של העירייה, ואילו יד רחל לא תחויב בהוצאות כלשהן.