עת"מ 2318/04

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה על הסף בשל חוסר מעמדם וחוסר תום ליבם של העותרים. העותרים לא גילו כי הם מפעילים עסק במושבה ללא הרישיון הנדרש והוגש נגדם כתב אישום בדיוק מסיבה זו. בית המשפט מצא הסתרה זו בלתי מתקבלת על הדעת, וראה בה ניסיון לשמר את הסטטוס קוו בו עסקיהם היו היחידים במושבה מסיבות כלכליות גרידא. כמו כן, הדגיש בית המשפט כי לא יתערב בשיקול דעתן של ועדות התכנון וגופי הניהול בהיעדר חוסר סבירות קיצוני. ההחלטה להעניק רישיונות עסק זמניים למשיבים נמצאה סבירה וחוקית, בהתחשב במכלול השיקולים התכנוניים הרלוונטיים. גם טענות העותרים בדבר הסדרי החניה נדחו, שכן בית המשפט קיבל את הבטחות המשיבים כי קיימת חניה נאותה. לפיכך, העתירה נדחית על הסף, והעותרים נדרשים לשלם הוצאות משפט למשיבים (למעט המשיב מס' 7).