ת"צ 46766-12-15

תקציר

בית המשפט מצא כי המבקשים לא הצליחו להוכיח אפשרות סבירה שתביעותיהם נגד המשיב יצליחו. הבקשה התמקדה בשתי עילות עיקריות: הפרת חובה חקוקה והטעיית הצרכן. באשר להפרת חובה חקוקה, טענו המבקשים כי מוצרי הקטשופ של המשיבה סומנו שלא כדין כמכילים רכיבים טבעיים בלבד משום שהם כוללים סוכר. עם זאת, בית המשפט פירש את התקנים הישראליים הרלוונטיים באופן שונה ומצא כי אין סתירה בסימון המוצר כטבעי תוך שהוא מכיל סוכר. המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות להוכיח אחרת, למרות שנטל ההוכחה רובץ עליהם. באשר לטענת ההטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, טענו המבקשים כי הסימון מטעה את הצרכנים. בית המשפט שב וקבע כי המבקשים לא הוכיחו כי הסימון מהווה "הטעיה בכוח". בנוסף, מאחר שקיומו של סוכר במוצר לא הוסתר, קבע בית המשפט כי הסימון לא עלול להטעות את הצרכנים. מאחר שהמבקשים לא הצליחו בטיעוניהם העיקריים, בית המשפט לא ראה אפשרות סבירה להצלחה בטענותיהם המשניות, שהוזכרו בקצרה וקשורות למרמה, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חוזה ורשלנות. משכך, נדחתה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, והמבקשים חויבו לשלם למשיב את שכר טרחת עו"ד ביחד ולחוד.