בג"צ 60068-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של בג"ץ 60068-12-25 (עותרים: ח'אלד ג'ואמיס ואמיר ג'ואמיס נ' בית המשפט העליון, כבוד השופט אלכס שטיין, והיחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה)** **מבוא:** העתירה שלפנינו מובאת בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) ועוסקת בבקשה לבטל החלטה של כבוד השופט אלכס שטיין, אשר דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. החלטת בית המשפט המחוזי, בתורה, דחתה בקשת העותרים לעיכוב ביצוע צווי הריסה מינהליים. **רקע עובדתי ומשפטי:** 1. **הליכים קודמים:** בקשות העותרים לביטול צווי ההריסה המינהליים נדחו בבית משפט השלום. ערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי נדחו גם הם. 2. **שינוי נסיבות והגשת בקשה לעיכוב ביצוע:** בשל שינוי במצב התכנוני, הגישו העותרים לבית משפט השלום בקשה לעיכוב ביצוע הצווים המינהליים. בקשה זו נדחתה בהיעדר סמכות עניינית של בית משפט השלום, בהתאם לסעיף 254ט(א)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ("החוק"). 3. **פנייה לבית המשפט המחוזי:** בהתאם לחוק, פנו העותרים לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע, ובקשתם נדחתה לגופה. 4. **בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון:** על החלטת בית המשפט המחוזי, הגישו העותרים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בקשה זו נדחתה, תוך קביעה כי אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני ואינה מעוררת חשש לעיוות דין. **טענות העותרים:** עיקר טענות העותרים נסובות סביב הפגם הנטען בהליך הערעורי. לטענתם, בהתאם לסעיף 254ט(א)(1) לחוק, הבקשה לעיכוב ביצוע הצו המינהלי הוגשה לבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה. לפיכך, בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון (בג"ץ) הייתה למעשה ההליך ה"ערעורי" הראשון (בהתאם לסעיף 254ט(ט) לחוק). לשיטתם, בכך שבקשתם נדונה על פי אמות המידה המחמירות של בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" נפל פגם חמור המצדיק את קבלת העתירה וביטול ההחלטה. **החלטת בית המשפט העליון (בג"ץ) וניתוח עקרוני:** **1. התערבות בג"ץ בהחלטות שיפוטיות – עקרון אי-ההתערבות:** בית המשפט העליון (בג"ץ) קובע באופן חד משמעי כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות של ערכאות שיפוטיות אחרות. קביעה זו מושרשת בעקרון אי-ההתערבות של בג"ץ בהחלטות שיפוטיות, אשר נועדה לשמור על עצמאות מערכת המשפט ולהימנע מ"גלגולי" ערעור בלתי נגמרים. החריג לעיקרון זה הוא מקרים חריגים ונדירים שבהם מתגלה "טעות בסיסית היורדת לשורש ההליך השיפוטי", כגון חריגה מסמכות במובנה הצר או שרירות קיצונית. **2. החלת אמות המידה של "גלגול שלישי" – טעות פרוצדורלית ולא מהותית:** העותרים טוענים כי הוחלו עליהם אמות המידה של בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", בעוד שבמקרה שלהם מדובר ב"גלגול" ערעורי ראשון. בית המשפט העליון מקבל, לצורך הדיון, את ההנחה כי ייתכן שנפלה טעות ביישום הדין בנוגע לאמות המידה החלות. עם זאת, הוא קובע כי גם אם אכן חלה טעות כזו, היא אינה באה בגדר אותם מקרים חריגים ונדירים המצדיקים התערבות של בג"ץ. כלומר, גם אם חל כשל פרוצדורלי מסוים, אין בכך כדי להצדיק את ההתערבות המעשית של בג"ץ בהליך המשפטי, שכן הפגם אינו "יורד לשורש ההליך השיפוטי" באופן המצדיק את התערבותו. **3. סמכות עניינית וההליך לפי סעיף 254ט לחוק התכנון והבניה:** סעיף 254ט(א)(1) לחוק התכנון והבניה קובע כי בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי תוגש לבית המשפט המחוזי. סעיף 254ט(ט) לחוק קובע כי על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין עיכוב ביצוע, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. העותרים טוענים כי הגישו את הבקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה, ולכן בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון היא ההליך הערעורי הראשון. טענה זו נועדה להדגיש כי לא היה מקום להחיל את המבחנים המחמירים של "גלגול שלישי". בית המשפט העליון, אף שלא דחה את הטענה באופן מוחלט, מסיק כי אין בכך כדי להצדיק התערבות בעניינם. ייתכן שהדבר נובע מכך שהמבחנים המוחלים על בקשת רשות ערעור כללית, גם ב"גלגול ראשון", מחייבים הצגת שאלה עקרונית או חשש ממשי לעיוות דין. **4. עניינים שנדונו לגופם:** בית המשפט העליון מציין, כנימוק נוסף לדחיית העתירה, כי חלק מטענות העותרים ממילא נדונו ונדחו לגופן בהחלטה של כבוד השופט שטיין. משמעות הדבר היא שהטענות המשפטיות המהותיות של העותרים, מעבר לטענה הפרוצדורלית, כבר נבחנו ולא נמצא להן בסיס. **5. אי-התערבות בשיקול דעת של ערכאות קודמות:** הדחייה של בקשת רשות הערעור על ידי כבוד השופט שטיין, משמעותה כי בית המשפט העליון (בג"ץ) אינו רואה מקום להתערב בשיקול דעת הערכאה שדנה בבקשת רשות הערעור, וכן בשיקול דעת הערכאות הקודמות שדנו בבקשה לעיכוב ביצוע. **חידושים ונקודות מרכזיות:** * **הדגשת עקרון אי-ההתערבות של בג"ץ בהליכים שיפוטיים:** פסק הדין מחזק את ההלכה הפסוקה כי בג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות, למעט במקרים חריגים ביותר. * **הבחנה בין טעות פרוצדורלית לטעות יסודית:** גם אם חלה טעות בהחלת אמות מידה משפטיות (כגון אמות מידה של "גלגול שלישי"), אין בכך כשלעצמו כדי להצדיק התערבות של בג"ץ, אלא אם כן הטעות הינה "בסיסית ויורדת לשורש ההליך". * **הקפדה על סדר ההליכים:** פסק הדין מדגים את החשיבות של שמירה על סדרי הדין וההליכים הקבועים בחוק, אך בו בזמן מבהיר כי הכשל בפרוצדורה בלבד אינו תמיד עילה להתערבות שיפוטית. * **דחיית עתירה בשל היעדר שאלה עקרונית או חשש לעיוות דין:** כפי שנקבע בהחלטה של השופט שטיין, גם כאשר מדובר בהליך הנתפס כ"ערעור ראשון", הדבר אינו פותח פתח אוטומטי לדיון בג"צי, אלא אם כן נתקיימו התנאים לדיון בערעור (שאלה עקרונית, חשש לעיוות דין). **סוף דבר:** בג"ץ דחה את העתירה, ובהתאם לכך גם את הבקשה לצו ביניים. העתירה נדחתה, משלא נמצא בה בסיס להתערבותו של בית המשפט העליון, הן בשל עקרון אי-ההתערבות בהחלטות שיפוטיות, והן בשל כך שהטעות הפרוצדורלית הנטענת אינה עולה כדי פגם יסודי המצדיק התערבות, וכן בהיעדר טענות מהותיות שניתן היה להעלותן ב"גלגול" ערעורי.