ע"פ 16964-04-20

תקציר

הערעורים נסבו על שני מקרים נפרדים של התנהגות מאיימת מצד המערער. הראשון היה כאשר המערער התקרב לראש עיריית אריאל ואיים עליו, מה שהוביל להרשעתו של המערער בהתנהגות מאיימת ובהפרת צו חוקי. המקרה השני עסק בכך שהמערער ביקר במחלקת החינוך והטיח עלבונות במנהל האגף, מה שהוביל להרשעה בהעלבת עובד ציבור. המערער טען, כי דבריו בתיק הראשון נועדו להיתפס כקריאה לנקיטת צעדים משפטיים, וכי הוא לא הפר את הצו החוקי כפי שפנה אליו ראש העיר תחילה. ביחס למקרה השני טען המערער כי התבטאויותיו אינן מהוות עלבון לעובד ציבור. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהכרעת דינו של בית משפט קמא באף אחד מהמקרים, ודחה את הערעורים על פסקי הדין. בהתייחסו לגזרי הדין, הסכים בית המשפט עם נימוקיו של בית משפט קמא בתיק הראשון ולא מצא טעם להקל בעונש. במקרה השני, בעקבות הסכמת המשיב, ביטל בית המשפט את עונש המאסר שהוטל ואת הרכיבים הכספיים, והפחית את העונש המותנה לשלושה חודשים. בסופו של דבר, נגזרו על המערער בסך הכל 9 חודשי מאסר בפועל, עם מספר מאסרים על תנאי, והתחייבויות כספיות.