רע"א 2652/94

תקציר

המקרה דנן בפרשנותו של כלל 482(א), העוסק בסמכותו של בית משפט בהגשת מסמכים משפטיים לישויות זרות. המבקש, שנפצע במהלך חופשה שהוזמנה דרך משרדי מועדון הים התיכון בישראל, הגיש תביעה בישראל נגד שני גורמים: קלאב מדיטרני (ישראל) בע"מ, חברה ישראלית, וקלאב מדיטרני ס.א. פריז, חברה צרפתית המפקחת על רשת מועדוני הים התיכון. השאלה הייתה האם הגשת מסמכי בית המשפט לסניף הישראלי מספיקה לחברה הצרפתית. בית המשפט המחוזי קבע תחילה כי אין די בכך, והדגיש את עצמאותן של שתי החברות. עם זאת, בערעור נקבע כי שני הגופים תפקדו כפעילות עסקית מאוחדת. העדויות הצביעו על קשרים הדוקים, כגון מיתוג משותף וחפיפה ניהולית, מה שהצביע על כך שהסניף הישראלי פעל יותר מסתם מתווך. בית המשפט הגיע למסקנה כי מסמכים שיוגשו לסניף הישראלי יגיעו לחברה הצרפתית, ובכך עונה על תקנה 482(א). בנוסף, דחה בית המשפט את הפרשנות המצמצמת של סמכות השיפוט שהוחלה על ידי בית המשפט המחוזי, והציע במקום זאת גישה גמישה בהתחשב בקישוריות גלובלית מודרנית. לפיכך התקבל הערעור, והחזיר על כנו את החלטתו הקודמת של הרשם כי השירות תקף. המשיב מס' 1 חויב לשאת בהוצאות המשפט של המערער.