ת"א 17283-05-18

תקציר

בית משפט השלום בחיפה פסק בשתי תאונות נפרדות בהן היה מעורב התובע. בתאונה הראשונה טענה התובעת כי נפצעה בעת שסייעה למטופלת מבוגרת לעלות על מונית במהלך עבודתה כמטפלת. בית המשפט קבע כי אירוע זה אינו מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, שכן מעשיו של התובע לא היו שימוש מוכר במונית לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בנוסף, בית המשפט לא מצא אחריות נזיקית מצד מעסיקו של התובע, שכן פעולת הרמת רגלו של המטופל הייתה כרוכה בסיכון סביר וטבעי הטבוע בעבודה. בתאונה השנייה נפגעה התובעת מפתיחת דלת תא המטען של אוטובוס שהתכוונה לעלות עליו. בית המשפט הגיע למסקנה כי גם אירוע זה אינו נחשב לתאונת דרכים, שכן הראיות אינן תומכות בטענה כי פתיחת תא המטען נבעה מעוצמתו המכנית של האוטובוס. עם זאת, בית המשפט מצא כי חברת האוטובוסים והנהג שלה התרשלו בכך שלא נקטו זהירות סבירה בעת פתיחת דלת תא המטען. התובע לא אשם בכך שהלך לצד האוטובוס בשל הנסיבות החריגות. לפיכך, חברת האוטובוסים והנהג היו אחראים לנזקי התובע לפי פקודת הנזיקין. בית המשפט הורה על מחיקת התביעות כנגד כל הנתבעים בגין התאונה הראשונה והתביעות המבוססות על חוק הפיצויים בגין התאונה השנייה. ההחלטה על היקף הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה השנייה נדחתה עד להגשת בקשות נוספות על ידי התובע.