בש"פ 3002/06

תקציר

במקרה שלפנינו, הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר אישר ערעור של בית משפט השלום בעניין מעצרו של המערער עד תום ההליכים. המערער הואשם בשורה של עבירות, לרבות איומים, היזק לרכוש, גניבה, הטרדת עד, נהיגה בחוסר זהירות ושיבוש מהלכי משפט, בעיקר בשל התנהגותו התוקפנית כלפי חברתו לשעבר ואנשים הקשורים אליה. למרות שבית משפט השלום הכיר בקיומן של ראיות לכאורה ובצורך במעצר בשל מסוכנותו הפוטנציאלית של המערער, הוא הציע תחילה מעצר בית תחת פיקוח. עם זאת, בית המשפט המחוזי הדגיש את חומרתן וחזרתן של העבירות, את הפרת צווי ההרחקה ואת עברו הפלילי של המערער, דבר המצביע על מסוכנות ברורה ועל הסיכון לשיבוש הליכי משפט. כתוצאה מכך, היא פסלה את ההיתכנות של חלופות פחות מגבילות כמו מעצר בית. המערער טען כי הערכתו של בית משפט השלום את הפיקוח המוצע ואת אופיין הלא-אלים בעבר של העבירות מצדיקות שקילת חלופות מעצר, כגון שהייה אצל קרובי משפחה ביולוגיים או תסקיר מעצר רשמי. עם זאת, בית המשפט מצא כי התנהגותו של המערער מדגישה איום מתמשך, כפי שמעידים התנכלותו למתלוננת, נהיגה מסוכנת והצורך של המתלונן לחפש מקלט במקלט. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין אמצעים חלופיים שיפחיתו במידה מספקת את הסיכונים הנשקפים ממנו, ובכך אישר את החלטת המעצר עד לסיום המשפט. בסופו של דבר נדחה הערעור, מה שחיזק את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.