בג"צ 207/89

תקציר

בג"ץ הכריע בעתירה שעסקה בטענת העותר כי לא קיבל אף אחת מ-42 ההודעות שנשלחו אליו על עבירות תנועה וקנסות. בית המשפט מצא את טענת העותר תמוהה, בלתי הגיונית ובלתי סבירה, בהנחה כי ההודעות התקבלו על פי החוק. העותר לא הצליח לשכנע את בית המשפט אחרת, מה גם שבאותה תקופה נמסרו לו דברי דואר אחרים. ההודעות נשלחו לכתובתו בטבריה ובית המשפט מצא כי לא סביר שאף אחת מ-42 ההודעות לא הגיעה אליו. סגן הנשיא, עו"ד מ' אלון, תיאר את העתירה כלא נוחה וחסרת שחר. משכך, דחה בית המשפט את העתירה והורה לעותרת לכסות את הוצאות המשיבים, תוך שהוא קובע את הסכום על 750 ₪, צמוד לריבית מיום פסק הדין ועד לתשלום. החלטה זו התקבלה ביום 15.5.89 על ידי בג"ץ, בהרכב המשנה לנשיא מ' אלון והשופטים י' בך וא' חלימה.