ת"צ 12235-04-14

תקציר

עניינה של התביעה בגבייה בלתי חוקית של דמי כניסה לגנים לאומיים ושמורות טבע בישראל המנוהלים על ידי רשות שמירת הטבע והגנים הלאומיים (המשיבה). המבקשת, איריס מושקוביץ נוישטיין, ביקרה בגן לאומי מצדה ושילמה דמי כניסה גבוהים מהסכום הקבוע בתקנות גנים לאומיים. היא הגישה תובענה ייצוגית ובקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית נגד המשיב. המשיבה הודיעה כי תפסיק את הגבייה הבלתי חוקית, ולפיכך התביעה נדחתה והותירה להכרעה רק את סוגיית הפיצוי של המבקשת ועורכי דינה. בית המשפט שקל את "שיקולי התשומות", "שיקולי התפוקה" ו"שיקולי הנחיית הציבור" בקביעת הפיצוי הראוי. אומנם הוכרו טרחתו והסיכון של המבקש בהגשת התובענה הייצוגית, אך צוינו גם פשטות השאלה המשפטית והיעדר פנייה מוקדמת למשיב. באשר לשיקולי התפוקה, מצא בית המשפט כי התובענה הייצוגית הביאה תועלת משמעותית לקבוצה המיוצגת, אך הדגיש גם כי הימנעותו של המבקש מלפנות מראש למשיב השפיעה על התוצאה. לבסוף, נשקלו שיקולי הכוונה ציבורית, כאשר בית המשפט הכיר בכוח ההרתעה והאכיפה של הליך התובענה הייצוגית במקרה זה. בית המשפט החליט לפסוק למבקשת 40,000 ₪ כפיצוי ולעורכי דינה שכר טרחה בסך 120,000 ₪, תוך התחשבות בנסיבות הייחודיות של המקרה ועידוד תובעים עתידיים לנקוט בהליכים מתאימים נגד רשויות ציבוריות. ההחלטה הדגישה את חשיבות הפנייה המוקדמת לרשויות ואת ההשפעה הפוטנציאלית על התגמול והאגרות, תוך הכרה באינטרס הציבורי שאותן משרתות תביעות ייצוגיות נגד גופים ציבוריים.