ת"א 41867-03-15

תקציר

פרשנותם של הנתבעים לשימוש שעשה פסק הדין העיקרי בביטוי "דמי שימוש ראויים" אינה נכונה. פסק הדין העיקרי אימץ את חוות דעתו של המומחה, לפיה שכר הטרחה כולל גם 6% ממחצית הרווח היזמי. לפיכך, הסכום הנקוב בפסק הדין העיקרי הוא מלוא סכום דמי השימוש, לרבות הרכיב האמור. אשר לריבית, הנוסח הנוכחי של החוק אינו מעדיף ריבית שקלית על פני הפרשי הצמדה והפרשי ריבית. עם זאת, הנטייה בפסיקה היא לראות באחרון שיקוף מדויק יותר של שמירת ערך הכסף. מאחר שאין במקרה זה נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה ממגמה זו, יש לחשב את השערוך לפי הפרשי הצמדה וריבית. בסוגיית המע"מ, הערת המומחה כי הסכומים שהזכיר "אינם כוללים מע"מ, אם יש", פשוט מציינת את המובן מאליו ואינה פוטרת את הנתבעים מתשלום מע"מ. הנתבעים לא סיפקו כל הצדקה מדוע חוק מס ערך מוסף לא יחול עליהם. לפיכך, בצדק כלל המומחה הנוסף מע"מ בחישובו את דמי השימוש המתאימים. בסך הכל נדרשים הנתבעים לשלם לתובע סך של 861,042.63 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק החל מיום 1.7.2015 ועד לפירעון מלא. בנוסף, הנתבעים יישאו בחלקו של התובע בשכר טרחת המומחים שמונה על ידי בית המשפט, הוצאות נוספות בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ₪ כולל מע"מ.