ע"א 414/78

תקציר

פסק הדין של שפט אשר סובב סביב ערעור של חברה פרטית על פסק דין של שומת מס. החברה ביקשה לנכות הוצאות עסקיות, לרבות דמי שכירות ודמי ניהול, לצרכי מס הכנסה. בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לטובת רשויות המס ברוב הסעיפים, אך הותיר מקום לניכוי חלקי של דמי ניהול. הן החברה והן רשויות המס ערערו על פסק דין זה. פסק דינו של השופט אשר דוחה את ערעור החברה, ומאשר את החלטת בית המשפט המחוזי שלא לאפשר ניכוי דמי ניהול בסך 610 אלף לירות. פסק הדין נסוב סביב תוקפו של הסכם רטרואקטיבי ואי המצאת ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה. תחת זאת, נקבע בפסק הדין כי מדובר בהסכם "מוסווה", שנועד להסוות את מערכת היחסים האמיתית בין החברה למנהליה. עם זאת, מתוך הכרה בצורך בדמי ניהול, השופט מורה לרשויות המס להתיר הוצאה סבירה עבור משכורות או דמי ניהול. הערעור שכנגד של רשויות המס מתקבל, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מתוקן בהתאם. משהחברה הסכימה לקבל את הערעור שכנגד, פסק הדין דוחה את ערעור החברה, מאפשר את הערעור הנגדי של רשויות המס ומשנה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. החברה חויבה לשלם לרשויות המס 10,000 לירות ישראליות הוצאות בגין הערעור.