עת"מ 40673-02-14

תקציר

בית המשפט אישר את העברת מסמך המדיניות לביקורתו המינהלית, אך אינו מתערב באופן שבו מפעילה הרשות המוסמכת את שיקול דעתה, אלא אם כן היא מתנערת לחלוטין או באופן בלתי סביר מאכיפתו. המסמך, המתווה את סדרי העדיפויות וההנחיות לאכיפה של העירייה, פגום ויש להתאימו לשמות. בראש סדר העדיפויות, עסקים הגורמים למטרדים סביבתיים, ראוי אך לא ישים, שכן לא דווח על עסקים כאלה. לא ניתן להצדיק את סדר העדיפויות השני והשלישי, עסקים חדשים וותיקים, והעירייה לא הסבירה את ההיגיון מאחורי הבחנה זו. גם הנחיות האכיפה, השונות בין עסקים חדשים וותיקים, אינן סבירות. עסקים ותיקים, המפרים את החוק כבר זמן רב, ראויים ליחס מחמיר יותר, אך המדיניות מעניקה להם חסינות. אכיפה בררנית זו יוצרת הבחנה פסולה הסותרת את תכלית חוק העזר. בעוד העותרים ביקשו לבטל לחלוטין את מסמך המדיניות, בית המשפט קבע כי רק ההבחנה בין עסקים חדשים לישנים צריכה להיות מתוקנת, שכן המדיניות כלפי עסקים חדשים היא סבירה. כללי האכיפה לגבי עסקים חדשים צריכים אפוא לחול על כלל העסקים. כמו כן, על העירייה לאכוף את המדיניות באופן אקטיבי, שכן המצב הנוכחי בו החוק אינו נאכף אינו יכול להימשך. בית המשפט דחה גם את טענות הסף של העירייה והורה לה לשלם לעותרים שכר טרחה והוצאות.