רע"פ 5801/22

תקציר

לאחר עיון בבקשה ונספחיה, החליט בית המשפט לדחות אותה מבלי להיזקק לתגובת המשיב. העקרונות המנחים החלטה זו נשענים על הכלל לפיו בקשת רשות ערעור ב"גלגול השלישי" שמורה רק למקרים חריגים הנוגעים לשאלה משפטית עקרונית החורגת מאינטרסים פרטיים, או כאשר קיימת אפשרות לעיוות דין. בבקשה הנוכחית לא זוהה עיקרון כזה או חשש לעוול, מה גם שהמבקש לא סיפק סיבה ממשית לבקשה להישפט ואף הודה בחוסר יכולת להוכיח חפות ביחס לעבירה הראשונה. יתר על כן, על פי סעיף 229(ח2) לתקשי"ר, אם לא שולם קנס והוחמצו מועדים לבקשות שונות, האדם נחשב מורשע לפי הודעת הקנס. בעוד שבית המשפט יכול לתת ארכה מטעמים מיוחדים, שכחה גרידא או טעויות משרדיות בדרך כלל אינן זכאיות אלא אם כן הוכח כי פיקוח כזה יגרום לעיוות דין, כמו הוכחת היעדרותו של אדם מהארץ במהלך עבירה לכאורה. כאן, שתי ערכאות נוספות כבר בחנו וקבעו כי לא יתרחש עיוות דין שכזה, שכן טעויותיו של בא כוח המבקש לא הצדיקו הארכה. יתר על כן, טענות כנגד התנהלות בא כוחו של המבקש באותה עת אינן יכולות להתקבל כלאחר יד ללא נקיטת צעדים נוספים נגד עורך הדין. משכך, הבקשה נדחית, דבר המחזק את הצורך בעילות מהותיות לדיון שיפוטי מחודש, במיוחד במקרים המגיעים לשלב השלישי של הערעור.