עת"מ 4990-12-13

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה הקוראת תיגר על סירובו של משרד הבריאות הישראלי להכיר בהשכלה הרפואית של עותרים שלמדו באוניברסיטת אל-קודס. שאלת המפתח היא פרשנותו של סעיף 4(ב)(2) לפקודת הרופאים, המתייחס למי שלמד רפואה באוניברסיטה בחו"ל. על בית המשפט להחליט האם יש לפרש את ההוראה באופן גיאוגרפי או מהותי. פסק הדין מכיר בכך שהעניין נתון לשיקול דעת ומבוסס מדיניות, ולא בחריגה מהחוק. עם זאת, השופט פוסק לטובת העותרים בשל חלוף הזמן והשיהוי הבלתי סביר של המועצה להשכלה גבוהה בקבלת החלטה. ההחלטה מעניקה לעותרים את הזכות לגשת לבחינת ההסמכה הממשלתית ופוסקת להם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪. פסק הדין מדגיש את חשיבותו של גורם הזמן, תוך הכרה בזכותם של העותרים לחופש עיסוק ובצורך הדחוף ברופאים במערכת הבריאות, במיוחד במזרח ירושלים. בית המשפט מורה למשיבה לאפשר לעותרים להיבדק לפי תקנה 3 לתקנות הרופאים.