עמ"י 25170/10

תקציר

המדינה ערערה על ההחלטה לשחרר את המשיבה בתנאים מגבילים, בטענה כי היה מקום להשאירה של המשיבה במעצר בשל אופי העבירות המיוחסות לה, שכללו ייבוא, יצוא, סחר ואספקה של הרואין, סם מסוכן. למשיבה, אם לשלושה קטינים, אין עבר פלילי קודם. בית משפט קמא אישר את שחרורה של המשיבה בנסיבות חריגות, בהתחשב בנכונותה לעבור גמילה מסמים, בהיעדר עבר פלילי וברקע האישי והמשפחתי שלה. הערעור נדחה. השופט הכיר בחזקת המסוכנות הקשורה לעבירות סמים ובמדיניות הכללית של מעצר נאשמים לשם הגנה על שלום הציבור. עם זאת, השופט קבע כי קיימות נסיבות חריגות במקרה זה המצדיקות את שחרורו של המשיב. נסיבות אלה כללו את היעדר עברה הפלילי של המשיב, נכונותה לעבור גמילה מסמים ופרטים ספציפיים על מצבה האישי והמשפחתי. השופט הדגיש כי ההזדמנות של המשיבה לשיקום, שנראתה כנה, והסיכון המופחת לציבור היוו סיבה משכנעת לשחרורה. יתר על כן, השופט ציין כי הראיות שהוצגו התמקדו בשתי עסקאות סמים נפרדות ואין להרחיב אותן להשערות בדבר מעורבות פלילית רחבה יותר. בהתחשב בשיקולים אלה, דחה השופט את ערעור המדינה ואישר את החלטת בית משפט קמא לשחרר את המשיבה בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית, ערבויות צד ג' ודיווח שוטף לרשויות, שיאפשרו לה להמשיך בגמילה מסמים.