בר"ע 759/00

תקציר

ערעור זה מתייחס להחלטה בעניין זכויות ביקור של סבים וסבתות עם נכדיהם. אביהם של הילדים סירב לאפשר לסבים ולסבתות להיפגש עם הילדים וביקש לדחות על הסף את תביעת הסבים. אמם של הילדים, שברחה לחו"ל בשל התעללות לכאורה מצד האב, ביקשה להצטרף לתביעה כתובעת. בית משפט קמא צירף את האם כתובעת והורה על תסקיר רווחה עם המלצות להסדרי ראייה. האב ערער וטען כי אין לצרף את האם כתובעת וכי לסבים ולסבתות אין זכות לתבוע הסדרי ראייה כאשר שני ההורים בחיים. בית המשפט דחה את טענות האב בשני הסעיפים. נפסק כי לאם, כאפוטרופוסית של הילדים, יש זכות להישמע, ולבית המשפט נתונה סמכות לפסוק בזכויות ביקור של הסבים והסבתות, גם כאשר שני ההורים היו בחיים, לפי סעיפים 68(א) ו-28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. השופטים הדגישו כי החלטות הנוגעות להסדרי ראייה צריכות להתחשב בטובת הילדים ולא רק בזכויות הסבים והסבתות. יתר על כן, נוכח הטענות החמורות שהעלה האב כלפי הסבים והאם והשפעתם הפוטנציאלית על הילדים, היה על בית המשפט להכריע בשאלה האם להעניק זכויות ביקור ולא להאציל סמכות זו לפקידי הסעד. השופטים המליצו לבית המשפט קמא לתעדף את שמיעת התביעה ולקבל החלטה מוקדמת. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.